קצת יותר" עליי"
המקצוע נותן לי סיפוק אדיר, בעיקר כאשר מטופלים מספרים לי על הניצחונות הקטנים: לשבת על הרצפה עם הנכדים (וגם לקום מהרצפה), לישון על הצד אחרי שנים שלא הצליחו, להתנייד מחוץ לבית ללא מקל הליכה, לסרוך לבד את הנעליים, להוריד משהו ממדף גבוה במטבח, לרוץ 10 ק"מ ועוד אינספור הישגים תפקודיים. דברים שאנשים רבים לוקחים כמובן מאליו בזמן שהגוף "בריא ונטול כאבים", מהווים קושי ותסכול לאחרים, אך לאחר עבודה קשה והתמדה, ביחד משיגים מטרות גדולות ולומדים להעריך שוב את הגוף.
אני פיזיותרפיסטית מוסמכת בעלת תואר ראשון בפיזיותרפיה B.PT, מדריכת פילאטיס ומדריכת אימון גופני. אני נחושה להעצים, להכווין, ולעזור להגיע לתפקוד הרצוי והאופטימלי. לאורך השנים, אני מקפידה לחדד את כישורי ולהמשיך להתעדכן בכל מה שחדש בתחומי השיקום השונים, תוך שילוב של שיטות טיפול מומלצות וחדשניות בפיזיותרפיה: בהיבטים אורטופדיים, וסטיבולריים, נוירולוגיים, פציעות ספורט ושיקום מבוסס פילאטיס.
אני מרגישה כי כל שלבי חיי הכווינו אותי להיות פיזיותרפיסטית, עבודה שהיא חלום.
_HEIC.png)
נולדתי בארה"ב ובילדותי שיחקתי בתחומי ספורט רבים, בניהם כדורגל, כדורסל, טניס, גולף, אתלטיקה קלה, התעמלות קרקע, בייסבול, כדורעף ועוד...
בגיל 16 עשיתי "עליה" ועברתי להתמקד בעיקר בטניס ובכדורגל נשים. הייתי קפטנית בית"ר ירושלים וכבר בתיכון הוסמכתי להיות מדריכת אימון גופני מטעם מכון וינגייט.
את הפיזיותרפיה פגשתי לראשונה כאשר אחותי הקטנה, ספורטאית על באתלטיקה קלה, נפצעה באופן קשה וחריג בירך. היא עברה ניתוח מסובך אשר בסיומו הודיעו הרופאים כי סביר להניח שלא תלך יותר על רגליה ותאלץ להתנייד בעזרת כסא גלגלים. אך אחותי לא וויתרה ולאחר עבודה קשה שלה ומסירות והכוונה של הפיזיותרפיסטית שלה, לא רק שהיא חזרה ללכת, היא אף חזרה לרוץ ואפילו שיחקה והוכתרה כשחקנית מצטיינת של אירופה בפוטבול דגלים. כאן, הבנתי עד כמה פיזיותרפיה יכולה לעזור לאנשים ומכאן הייתי נחושה בדרכי.
התגייסתי לצבא והיה לי ברור שאני מתכוונת לעסוק באימון גופני, הייתי מדריכת כושר גופני בבא"ח (בסיס אימון חטיבתי) צנחנים ובהמשך שירתתי כקצינה ביחידת דובדבן והשתחררתי משירות קבע בחיל האוויר לאחר 5 שנים בצה"ל בדרגת סגן.
עת השתחררתי התחלתי את לימודי הפיזיותרפיה והחלטתי להתמקד בטיפולים אורטופדיים לאחר סיום הלימודים. עסקתי בפיזיותרפיה במרפאות פרטיות וכן ציבוריות ואף בבית החולים שיבא, במחלקת פגים.
אני מקפידה להשתתף בקורסים והכשרות מקצועיות מרובות על מנת להעמיק ולחדד את הידע ויכולות הטיפוליות שלי. כך אני יכולה ומשתדלת לתת את הטיפול היעיל והבטוח ביותר עבור כל אחד ואחת שמגיע/ה אליי בהתאמתה אישית, כל מקרה לגופו. בין ההכשרות אותן עברתי ניתן למנות פילאטיס מזרן ומכשירים, קורס מאליגן (שיטת טיפול מנואלי), קורס היבטים אורטופדיים ופציעות ספורט לגפיים עליונות ותחתונות, טיפול וסטיבולרי (סחרחורת), טיפול ופציעות ירך, ועוד.
_HEIC.png)
על המיקום
הקליניקה במזור, תביא מזור לכאביך...
בסביבה השלווה של מושב מזור, הקליניקה ממוקמת במחסן הנשק ההיסטורי של המושב. המקום בו אחסנו חברי המושב את הנשק להגן על ביתם, מבחינתי אין מקום מתאים מזה כדי להוות את המקום ממנו ניתן להגן ולשמור על גופם. המיקום הייחודי הזה מזכיר לנו כל הזמן את חשיבותן של המילים: "כוח" ו"הגנה".
בספר מיכה, פרק ד', פסוק ג', " וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת..." הציטוט מתאר במצב בו הלוחמים לקחו את כלי המחלמה והפכו אותם לכלי עבודה לחקלאות לטובת חיים אזרחיים. אני מוצאת קשר ישיר לעובדה שהקליניקה שלי ממוקמת במחסן הנשק הישן של המושב. הסמליות שבמשפט ובמקום. להפוך את הנשקייה, המקום אשר היה אמון להגנת הישוב, למקום אשר אמון היום על הגנת גוף האדם. מהמקום אשר נמצאו בו בעבר הכלים הנדרשים כדי להגן על המושב, לקום נמצאים כיום הכלים כדי להגן על גופנו.
"וכתתו את חרבותם לאתים"